מפלגה מדברת חינוך - פרק 3: מפלגת "תקווה חדשה"


אחרי חיפושי המצע של מפלגת "הליכוד" ואחרי המצע המשווק היטב של מפלגת "יש עתיד", חיפשתי את מצע "תקווה חדשה".

טוב, לא יותר מידי.

האתר קפץ די מהר מול העיניים. "התקווה היחידה לשינוי" עם וידאו ארט של גדעון סער מאחור. טיימר גדול סופר את הזמן עד הבחירות.
בסרגל הכלים ישנן שתי לשוניות מעניינות מבחינתי: תוכניות ו-7 העקרונות

נתחיל דווקא מהעקרונות: "הזנקת מערכת החינוך" מופיע בתור עיקרון מספר 5. חמש!
מעניין לראות שבין העקרונות, חינוך מופיע לפני בריאות ולפני רפורמות במערכת המשפט. זה מופיע אחרי אופיה היהודי והדמוקרטי של ישראל, עוצמה לאומית, אחדות העם, שיקום הכלכלה – ואז חינוך. מעניין. אפשר לפתח דיון ארוך על הסיפור הזה, אבל מבחינת מעמד החינוך, נראה שהוא ממוקם לא רע. מכובד.

ברשימת התוכניות מופיעה תוכנית החינוך ראשונה ברשימה. ראשונה! יודעים מה? גם שנייה
"צעדי חירום לשיקום מערכת החינוך" ו"תקווה לחינוך" אחת אחרי השנייה. אוקיי, זה ארוך.

כמה טעימות שתפסו אותי בתוכנית החירום:
צמצום פערים באמצעות מענה רגשי – חברתי. ילדים זקוקים ללמידה, חברה ותמיכה רגשית, לצד מענה לתלמידי תיכון כדי שהבגרויות שנפגעו לא יפגעו בהם עם הכניסה להשכלה הגבוהה.

ניתן למנהלים לנהל: את זה כולם אומרים.
איך בדיוק? זאת סיסמה מעולה. הצד השני שלה הוא הפקרת המנהלים מול אילוצים בלתי אפשריים ואז הפיכתם לאשמים בכל הבעיות. האם תצמצמו את מערך הפיקוח? תקציב גמיש – מאיפה? האם תפעלו לאפשר ניהול כוח אדם גמיש יותר (גיוס מורים איכותיים לצד פיטורי מורים פחות טובים?)

צמצום פערי קרוא וכתוב בכיתות א'-ג': מאוד בעד. מאוד. מאמין שזה בסיס. אם בנט השקיע ב-5 יחידות מתמטיקה, ראוי שתהפכו את הדבר הזה למהלך הדגל שלכם.

לא מוותרים על אף ילד: מענה רגשי ומפגשים לכל תלמיד? עם מורים שחלקם בקבוצת סיכון? שחלקם לא רוצים / לא יכולים להתחסן? צריך לחשוב על זה יותר.

ונעבור לתוכנית החינוך "הרגילה":
הבעיה היא ריכוזיות מערכת החינוך
המטרה היא פסגת המדינות המתקדמות בעולם
הפתרון הוא העצמת המורה והמנהל/ת. ושוב – חלק מהבעיה הוא נשירת מורים טובים בגלל שכר. לפחות פה נתוני השכר נכונים יותר מסילוף הנתונים שמתפרסם לאחרונה על השכר הגבוה של מורים.
הכלי שבו תשתמש הממשלה הוא חקיקה – "חוק מעמד המורה". האמת נראה אחלה, אבל קצת עצוב לי שצריך לחוקק לזה חוק. החוק אמור לעגן גם תנאי סף עבור מורים.
שוב – צריך להבין: במערכת כל כך מורכבת, עם שחקנים כל כך מרובים, עם לחצים מגוונים – נשאלת השאלה אם יגיעו מספיק אנשים איכותיים. אנשים איכותיים רוצים להרגיש משמעותיים במקום העבודה שלהם, ובצדק. נדרש כאן מהלך רחב במיוחד של בערך 25 שנה.
אם תרצו – דור.

המפתח לטעמי אינו בראש המתחלף, אלא במבנה הארגוני של משרד החינוך ומערכת החינוך. השאלה היא איך מייצרים שינוי מבני שישרוד גם אחרי שנתיים שאחריהן כבר לא תהיו בשלטון.

רפורמה בשכר? ראו הערכתי למפלגת "יש עתיד" בפרק 2.

רפורמה בהכשרת המורים – יפה, מחכה לראות עוד.

טוב, בקיצור:
מצע – יש.
נגישות - יש
חשיבות – יש
פירוט – יש
מילה טובה על זה.

ובנימה אישית: גדעון סער היה שר החינוך, יפעת שאשא ביטון היא דוקטור לחינוך. אז ידע יש. זה חשוב. זה גם מן הסתם מסביר את מרכזיות החינוך במצע המפלגה.

לכן, משהו שקצת חסר לי במצע הוא שינוי מבני במערכת החינוך. לפי מה שנראה מהתוכנית, מדובר על העצמת הקיים, אותן סיסמאות לגבי אוטונומיה וצמצום פערים וכו'. זה כמובן חשוב, אבל המבנה של מערכת החינוך בעיניי לא מאפשר את זה. לכן, התחלה טובה. אשמח לראות קצת יותר חשיבה יצירתית ביצירה של מערכת חינוך אחרת ממה שאנחנו מכירים. לא More of the same.

אחרי הכל, "תקווה חדשה" יו נואו...

בפרק הבא לוקחים ימינה.