למידה בצל קורונה – הרהורים על בית ספר בענן


ברגעים אלו ממש אחת התלמידות שלי חוזרת מתחרות בחו"ל ונכנסת ישר לבידוד.

בית ספר שחבר, איציק, מנהל בגבעת ברנר שלח מעל ל-1,000 מתלמידיו לזמן ממושך בבית.

ברשת כבר כותבים על שימוש בלמידה מרחוק: משימות כאלו ואחרות, אולי קצת למידה בשיחות וידאו. בינתיים כל מה שקראתי מרגיש בכיוון אבל בעיקר מגיע מגישה של יצירת אלתורים ופתרונות מהירים למצב המורכב שבו אנחנו נמצאים. למידה רשתית כבר מתקיימת בבתי ספר, בעיקר לצורך אחסון מידע, שליחת משימות והגשתן. איפה החידוש האמיתי?

אז התחלתי קצת לחשוב ולתהות למה בעצם אנחנו מחכים לרגע האחרון עם זה. הרי דווקא במדינה כמו שלנו למידה מרחוק צריכה להיות משהו שבשגרה. ככה זה במדינה שהחירום אצלה הוא דבר יומיומי.

קיימים כבר פתרונות מעניינים ויפים בתיכון הוירטואלי של מט"ח, ובמקביל גם גוגל וגם מייקרוסופט מציעות פלטפורמות ללמידה אונליין – מהקלאסרום של גוגל ושלל המוצרים בדרייב, ועד ה-Teams של מייקרוסופט.

האמת היא שיש גם כלים אחרים, ובתי ספר יכולים להשתמש בכלים שונים ולהרכיב לעצמם סביבה מותאמת אישית. גם הקמת פלטפורמת למידה ב-Wix  אפשרית לגמרי – עם הקישורים הנכונים למאגרי מידע ולחדרי וידאו.

לכן שאלת הפלטפורמה היא משנית בסיפור. השאלה המרכזית היא איך מצד אחד נותנים מענה לדרישות משרד החינוך, ובמקביל מקיימים למידה אחרת.
איך מקיימים למידה אונליין שאינה מנסה להתאים עצמה להנחות היסוד של למידת העבר, אלא מייצרת צורת למידה שונה וארגון משאבים שונה בהתאמה. במילים אחרות – כיצד ניתן להיעזר בנקודת המשבר הזו כדי לייצר תפיסה רחבה יותר של קהילה בית ספרית לומדת ברשת, מהי התפיסה המארגנת. 

בהקשר הזה חשבתי על כמה דברים שרצוי וראוי שיהיו בכל מערכת בית ספרית באשר היא ושניתן ליישם – לפחות את חלקם – בטווח של כמה ימים וכמה שעות עבודה.

בהחלט ייתכן שיש כאן דברים שאינם מהודקים לגמרי, וטוב שכך.

על כל פנים, הנה כמה אלמנטים חשובים בעיניי:


לוח מבחנים ורישום לתגבורים – למידה לבגרויות מבוססת בחירה 

הלו"ז השנתי הוא אלמנט מהותי בכל בית ספר סטנדרטי. חשוב שהתלמידים יכירו מראש את מועדי הבחינות שלהם. בגלל שמדובר בבית ספר אונליין, כל עניין הפעילויות המשותפות הפיזיות (טיולים שנתיים, מופעים וכו') – מתייתר ומפנה מקומו לפעילויות משותפות אונליין.

חשבתי שבתוך לוח הבחינות ישולב מידע על החומר בכל בחינה והמבנה שלה לצד בחינה לדוגמה.

כמו כן, הלוח יכלול טפסי הרשמה לתגבורים לקראת אותו מבחן שימולאו בשיטת כל הקודם זוכה.

הרי לא כל התלמידים באמת צריכים ללמוד באותה צורה ואינטנסיביות לקראת כל הבחינות.

יש גם כאלו שמעדיפים ללמוד לבד או עם חבר.

תגבורים מסוימים ניתן להשאיר סגורים מראש. כך המורה ישבץ לתגבור תלמידים מתקשים שנוטים לא להירשם לתגבורים ולהתחמק מהמשימות הלימודיות מסיבות מגוונות.

בנוסף לכך, יוכל בית הספר או המורים להציע לתלמידים "חזקים" לסייע ולתגבר אונליין תלמידים שצריכים את הסיוע. כך יוכל המורה להקדיש את זמנו לקבוצת התלמידים המתקשה ביותר (ולעתים ישנם תלמידים שיכולים ללמד תלמידים אחרים בצורה לא פחות טובה - אומר מניסיון).


מאגר הידע – ברור ונגיש

לכאורה סעיף זה נראה פשוט למדי אך בפועל בבתי ספר רבים מאגרי המידע אינם מאורגנים דיים, ומורים עדיין רודפים אחרי מערכי שיעור, דפי עבודה, מבדקי Kahoot  וכו'. תיקיות הדרייב האישיות נראות כמו מחסן שפיל חולה קורונה נכנס אליו והתחיל להשתולל.

אז מה כדאי שיקרה?

מומלץ שצוות בית הספר, או כל צוות מקצועי (תלוי החלטת הנהלה), ישב ויתכנן בניית מאגר – או יותר נכון קטלוג - מידע ברשת שיאפשר התמצאות מהירה ויכולת עדכון פשוטה.  

המאגר יכול לכלול סיכומים, מצגות, סרטונים, משחקים, בגרויות, פודקאסטים ועוד. המגוון חשוב, וגם הסדר. אני ממליץ גם לשלב תלמידים בצוותי החשיבה על בניית הקטלוג ואולי גם הורים.

באמצעות מאגר זה יוכלו התלמידים ללמוד בעצמם לקראת הבחינות השונות.


חדרי תרגול – נפגשים ב-4

לצורך למידה בקבוצות קטנות יוקמו חדרי וידאו ייעודיים לכך. בפלטפורמות שונות ניתן להגדיר מראש את כמות המשתתפים. את התרגולים ינחו מורים או תלמידים מתרגלים. לפעמים אפשר יהיו לפתוח את החדרים לשימוש התלמידים למפגש ותרגול עצמאי.
שווה לפתוח טפסי הזמנה לחדרים הללו ולהשקיע מעט בייצוב מנגנון הזמנת החדרים והשימוש ההוגן בהם.


חדרי למידה אונליין – ליצור למידה אחרת 

אחד הדברים שמורים מחפשים הוא היכולת לייצר שיעור וידאו עם כמה שיותר תלמידים. אני חושב שזה קצת חבל מכמה סיבות:

ראשית, קיום שיעור אונליין כמו שיעור אופליין קצת מתעלם מהמאפיינים הייחודיים של הפלטפורמה לעומת הכיתה, למשל העובדה שלא ניתן לדעת מה עושה התלמיד בכל רגע נתון (בהנחה שזה חשוב לחלק מהמורים).

שנית, שיעור רגיל עם 30 תלמידים בכיתה הוא אתגר לא פשוט. אז שיעור אונליין עם 30 תלמידים? משימה שמורים יחידי סגולה מסוגלים ללמד ומשך ההכשרה לכך של מורה ממוצע יהיה ארוך.

שלישית, במפגש אונליין צריך לפצות על האינטימיות שנפגעת במובן מסוים. בכיתה יש יכולת להבחין בניואנסים קטנים, יש יכולת לטייל בכיתה, יש עניין של תקשורת בין אדם לאדם. מורים מבינים את זה. באונליין משהו מזה הולך לאיבוד. לכן צמצום כמות המשתתפים חיונית לצורך יצירת חוויית למידה אינטימית.

לצערי עדיין יש רבים שעבורם למידה אונליין מוצלחת נמדדת יותר בגודל ההפקה הטכנולוגית (כמה שיותר משתמשים שמתחברים לשידור), מאשר באיכות חוויית הלמידה של התלמיד הבודד ומעורבותו בלמידה. זה חבל.

בכלל – אני חושב שהגדולה האמיתית של הטכנולוגיה היא ההתאמה האישית ותחושת האינטימיות שהיא מייצרת. להשתמש בה כדי לייצר למידה במסות גדולות קצת מפספס את הפואנטה. חשבו כמה אנחנו מתלוננים על כמות התלמידים בכיתה. האונליין הוא הזדמנות נהדרת להתמודד עם הבעיה הזו.


מרחבי סקרנות – המקום בו צומח החינוך

בבית ספר בענן צריך לוותר על פונקציית המחנך המסורתית. אני מציע פורמט קצת אחר שכבר שנים יושב לי בראש: הקמת קבוצות עניין בבית הספר המשלבות מורים ותלמידים. יוקמו נא חדרי אונליין לקבוצת שירה, לקבוצת ביט-בוקס, לקבוצת טכנולוגיה, לקבוצת בישול, לקבוצת גיימינג ועוד.

בכל קבוצה ישולב מורה מנחה שהשתלב בקבוצה מתוך רצון ותשוקה. המורים יעברו הכשרה בהנחיית "מעגלי שיח אונליין" ועבודה רגשית דרך קבוצות אלו – דבר שנעדר כמעט לחלוטין מ"ההכשרה" של מחנכים בישראל. כך יהפוך המורה לשותף עבור התלמידים והקשר עמו יתבסס פחות על כפייה אלא על תשוקה משותפת.

במידה רבה יש כאן הכנסה של הבלתי פורמלי לפורמלי.

אם תבדקו אצל התלמידים שלכם, אני מניח שתגלו שמאמן הכדורסל, מאמנת ההתעמלות או המורה לפסנתר משמעותיים עבורם לא פחות ולעתים הרבה יותר מהדמויות בבית הספר.

"מחנך" או מנטור שיצמח עבור התלמיד מתוך הקבוצה יכול להיות בעיניי משמעותי עבורו באותה מידה ואולי לעתים יותר ממחנך שנכפה על תלמיד.


אז אלו כמה נקודות שלדעתי בית ספר בענן מאפשר:

יותר חופש בבחירת אינטנסיביות הלימודים ומועדם

יותר אפקטיביות בניהול הזמן של המורה במענה לתלמידים מתקשים

יותר שילוב של תלמידים בניהול הלמידה של עצמם ושל חבריהם

יותר למידה אינטימית בקבוצות קטנות של עד 10-15 תלמידים.

יותר יכולת לפתוח חדרים אונליין בלי צורך בתוכניות מתאר, אישורים ממשרד החינוך, וועדת תכנון, תקציבי עתק וכו'.

יותר סיכוי להצמיח קשר עם מבוגר משמעותי שרואה את הילד שלא דרך הציונים אלא דרך התשוקות שלו.


חלקן מתכתבות עם ההתנהלות הנוכחית של המערכת, חלקן לוקחות כיוון אחר לגמרי.

נכון, זה לא סגור עד הסוף, ויש עוד פונקציות ניהוליות חדשות מאחורי הקלעים שלא התייחסתי אליהן כאן – אבל הנקודות האלו הן המרכזיות שלי בבניית בית ספר בענן.


חירות, שוויון, אינטימיות, סקרנות, חיבור, צמיחה.

זה מה שאפשר להשיג בעבודה נכונה עם הרשת.

המשבר העולמי הזה יכול וצריך להיות הזדמנות שתסייע לנו להגיע לשם.  

בהצלחה לנו, והעיקר הבריאות.

שבת שלום.