להגדיר מחדש את מרחב הלמידה (שמתמודד עם סוגיית המצלמות)



טוב,

אני רוצה להציע מודל למידה אונליין שיכול לפתור את עניין המצלמות, או לפחות להיות כר פורה לפתרונות.

לדעתי יש בו שוני תפיסתי של מהות השיעור, מהות היחסים בו,  תפיסת הלמידה והמחויבות אליה.

המודל לא יתאים לכל הכיתות, לכל בתי הספר, לכל התלמידים (תלמידי אגף שח"ר, למשל).
אולם לטעמי יכול להתאים ל-70% מהתלמידים.

הנחת היסוד היא שהמחוקק, מטבעו כמחוקק, נמצא בפלונטר משפטי – חינוכי – חברתי מול העניין ולכן המענה מהוסס, עמום, לא ברור. ככה השטח מקבל את ההחלטות על פי תפיסתו שלו, תפיסות הקשורות ללמידה אופליין ולא למצב החדש.  

ועוד קטנה – יש גם פתרונות של לדרוש מצלמות פתוחות. לחלקנו זה נראה מוזר וכוחני במציאות שבה אני במרחב הפרטי של התלמיד/ה, אבל מצד שני יש עניין ששיעור הוא שותפות וחיבור בין בני אדם. זה שיעור בפני עצמו.

אני מקווה שהמודל הלא מושלם שכאן יציע פתרון מאוזן בין שמירה על עצמאות התלמידים לבין חובת פתיחת המצלמות.


אז ככה:

יש לנו אינטרנט.
למרות הנהוג לחשוב (גם אצלי בעבר), משרד החינוך מחולק להרבה אגפים, ויש הרבה חומרים יפים שהוא (באמצעותו או באמצעות מט"ח) ייצר בשנים האחרונות. לא הכל זה מפעל השידורים הלאומי. חוץ מזה יש המון חומרים אחרים ברשת שנחשפנו אליהם בעצמנו, על ידי חברים, בקורסים (השתלמויות).

זה נתון.


בגדול, התפיסה הקיימת כיום היא שלמידה במערכת החינוך מתרחשת בשני מרחבים עיקריים:

  • מרחב למידה עם מורה
  • מרחב למידה עצמאי

(האמת שיש עוד מרחבים, אבל מפשט)

המרחב הראשון הוא חובה, והשני – רשות לרוב (מעבר לשיעורי הבית).

אנחנו היום עובדים על מודל שבו מרחב הלמידה הראשי הוא מרחב הלמידה עם מורה. ככה הורגלנו, ככה הרגלנו את התלמידים. אין בחירה במרחב הזה, התלמידים חייבים להגיע אליו.

בחירה בדבר מה מביאה איתה אחריות ללמידה והבנת החובות של המסגרת.


אני מציע להחליף בין המרחבים.

מרחב הלמידה העיקרי יהיה מעתה המרחב העצמאי - רשתי.

תפקיד בית הספר יהיה לארגן את התוכן עבור התלמידים כך שיוכלו ללמוד לבגרות באופן עצמאי ונוח, עם הגשת משימות לבקרת המורה בהתאם להנחיות שיקבלו ממנו (בקלאסרום, במודל, בטימס – מה שיהיה).
אם נחשוב על זה, זאת בעצם המטרה של המערכת. יש ידע מסוים שהתלמיד צריך לדעת כדי להיחשב "בוגר של מערכת החינוך". בית הספר (על מוריו) הוא אמצעי שבנתה המדינה לליווי התלמידים בדרך. אבל היום יש עוד אמצעים, והם כבר כאן.

למידה עצמאית ברשת: מעתה המרחב העיקרי. 
מרחב הלמידה המשלים יהיה מרחב למידה עם מורה.

התלמידים ידעו מראש שיש להם אפשרות להתחבר לשיעור של מורה כדי לקבל תגבורים עם משימות מסוימות / נושאים מסוימים. מדובר בשיעורי / תגבורי רשות, לא חובה. אין ענישה / בירור על היעדרות (אלא אם הזמנת תגבור עם מורה ולא הגעת - ואז זה ברמת בירור כדי שלא יהפכו יחסינו טינדר). 

הם ידעו מראש שבמרחב הזה ישנם כללים מסוימים – שגם אותם חשוב להסביר: שחלק מתנאי ההשתתפות היא הדלקת מצלמה, התארגנות עם ציוד וכיוב'. לא רק בגלל ש"ככה אמרתי", אלא בגלל שככה מתנהגים בין בני אדם.

למידה עם מורה בזום: מעתה שיעור רשות עם תנאי פתיחת מצלמות

ייתכן שרצים לכם בראש באגים שיש במודל (וטוב שרצים לכם). 
אני מניח שיש. הנה כמה דברים ותשובות אפשריות להם:  

באג 1: נו באמת, ככה התלמידים לא ייכנסו לשיעורי זום.
התשובה: נו אז? הם אחראים ללמידה של עצמם. השיעורים אינם חובה.

באג 2: אבל תלמידים יכולים להיעלם ככה.
התשובה: מסכים. עכשיו בזמן "השעות הפרונטליות של פעם" תוכלו לשבת לבדוק את המשימות שלהם ולראות מי צריך יחס אישי.
 

באג 3: אבל זה מלא עבודה לארגן את החומר.
התשובה: נכון, לגמרי. בשביל זה יש צוות, וגם תלמידים. אפשר לתת חופש לתלמידים יום אחד (טוב, יש להם הרבה יותר), להיפגש כצוות וליצור מאגר ידע עם משימות. זה אפשרי ויותר פשוט ממה שאתם/ן חושבים/ות.

באג 4: אבל יש ייצור מלא עומס על התלמידים בגלל ריבוי משימות.

התשובה: נכון נכון נכון! יש לארגן לוח משימות שבועי לכל כיתה ולתאם ברמת ההנהלה את כמות המשימות שכל מורה רשאי לתת לתלמידים. יש כאן, לראשונה, הסדרת בקרה שצריכה הייתה לקרות כבר מזמן כחלק מזכויות התלמיד. לעתים לתלמיד תיכון בכיתה יא' יש פחות זמן פנוי מהורה ל-3 ילדים שגם עובד. זה לא הגיוני וצריך לווסת את זה.

באג 5: אבל מה עם תלמידי אגף שח"ר? הם מראש ייכנסו למיטה כי יש שם קושי של משמעת עצמית.

תשובה: נכון, לזה אין לי תשובה. צריך לחשוב עוד. אתגר תלמידי שח"ר בלמידה אונליין הוא אתגר קשה, ובהיעדר משמעת עצמית ללמידה, הקשר האישי הוא שמביא אותם לשיעור. בקורונה הקשר האישי נפגע, וצריך לחשוב על תחליפים. 
בואו נחשוב יחד. 

ואפשר גם, דרך אגב, להחליט פשוט שמצלמות סגורות הן לא עניין, כל עוד יש עניין בשיעור (השתתפות, שיח, חשיבה, יישום).
המודל המוצע מאפשר מוצא למורים שפתיחת המצלמות חשובה להם ונותנת תחושה של תקשורת טובה יותר (כמוני נגיד)  


יאללה,

בהצלחה לנו.
אשמח לקבל תגובות ורעיונות נוספים.