כן – זה פוליטי.



אתמול הגיעו לבית הספר שלנו שניים ממארגני הפגנת בני הנוער בכיכר רבין בעקבות הראיון של שר החינוך רפי פרץ. הם הציגו את האג'נדה שלהם, את הדברים שאמרו בהפגנה, סחטו הרבה מחיאות כפיים וגם שאלות ביקורתיות מתלמידים שלא הסכימו איתם.
מילה טובה (עוד מילה טובה) לסהר חיים מבית הספר שלי, מובילה מועצת תלמידים, שלא מפסיקה לקדם, לחדש ולתת במה לתלמידים.

בעיניי זו הייתה חוויה לימודית אזרחית מצוינת, הלוואי שהיו לנו יותר מזה.

המארגנים חזרו שוב ושוב ושוב על האמירה שההפגנה אינה פוליטית, הכוונה אינה פוליטית, שכל הכוונה היא לדבר שוויון, אחווה, אהבה. למיטב הבנתי יש גם לא מעט מבוגרים שחושבים שאם מפלגות אינן מעורבות בעניין לא מדובר בפוליטיקה. אז שווה שנדייק את העניינים, גם מול התלמידים שלנו.

ההפגנה הזו – פוליטית. ממש פוליטית. כל כולה פוליטית. אחושילינג פוליטית.

למה? כי אין דבר כזה הפגנה שאינה פוליטית. ככה זה עם הפגנות.

בעקבות הדברים שנאמרו החלטתי להקדיש את שיעורי אזרחות בכיתותיי להסבר קצת יותר מעמיק על המושג "פוליטיקה".

גם מי שחושב שפוליטיקה זה בהכרח מפלגות צריך לשאול את עצמו מדוע קמה מפלגה.

מפלגה היא כמובן קבוצת אנשים שקמה כדי לקדם אינטרסים וערכים במרחב הציבורי.

אם כך – הפוליטיקה היא מפגש בין ערכים ואינטרסים, לעתים מאבק ביניהם.

הדמוקרטיה מאפשרת מאבק הוגן בין הצדדים.

אולם מפלגה היא רק אחד האמצעים לקדם את הערכים.

אילו עוד אמצעים יש? רשתות חברתיות, יצירות אמנות וכמובן – הפגנות. כן.

הפגנות מקדמות ערכים במטרה להשפיע על השיח, להשפיע על מקבלי ההחלטות, להציב להם גבולות או לסמן קווים אדומים. זאת פוליטיקה. פשוט כך.

והנה הלוח שלי מהשיעור.


לכן להפגנה היו בהכרח מטרות פוליטיות, גם אם מארגניה לא הצליחו לזהות זאת.

וטוב שכך.

עם כל הכבוד לבגרות באזרחות, אחת המטרות הראשונות במעלה של לימודי האזרחות בישראל היא לחנך תלמידים למודעות ומעורבות חברתית, אזרחית ופוליטית; להשפיע על הפוליטיקה כדי לקדם את הערכים שהם מאמינים בהם. בלי אלימות, עם עמדה נחרצת ובלתי מתפשרת.

תהא עמדתכם אשר תהא לגבי ההפגנה, הערכים שבבסיסה והעומדים מאחוריה, באקטיביזם חברתי  פוליטי המארגנים קיבלו אצלי 100. הייתי שמח לראות תלמידים נוספים מארגנים הפגנות למען הערכים שהם מאמינים בהם - בצורה דמוקרטית וראויה, ושלא יתביישו לומר בפה מלא: 

כן - זה פוליטי. 

שבת שלום.