תלמידים, המבחן מתחיל – נא להניח סלולרי לידכם!  

"מה? טלפון במבחן? לא, זה כבר שיא הזניית המקצוע".
"איך יכול להיות דבר כזה? הדור החדש עם השטויות שלהם".
"ברור שהם יעתיקו, ברוררר! איזו בדיחה".

אז כן, מבחן עם סלולרי בהחלט לגיטימי.
זה אפילו יכול להיות פשוט יותר מהכנת מבחן רגיל.
נכון, תהיה עבודה בהתחלה, אבל אם צוות המקצוע אצלכם עובד סבבה – יהיה קל יותר.
יודעות מה? גם אם לא, משרד החינוך עשה עבורכן הרבה מן העבודה.

טוב, לא נתפזר.

מבחן עם סלולרי, איך זה ייתכן?   

הקדמה – בין שיתוף ידע להעתקה 
בעידן שלנו נשאלת השאלה: למה אסור לעבוד יחד? הרי בחינה בודקת ציון של אדם אחד, ובמציאות היינו רוצים לראות עבודת צוות.
לכן במקרים שונים היינו רוצים לראות משימות שבהן אין חשש משיתוף ידע בין תלמידים, שיתוף שאינו העתקה.
מדובר בשיתוף חיוני להצלחת הקבוצה. לפני שמרימים גבה, חשוב לזכור שבכל מקום משמעותי שלוקח את עניין המיונים ברצינות יש מבחנים קבוצתיים – יחידות בצבא, הייטק, משרד החוץ, שב"כ ומוסד: כל אלה כוללים רכיב מרכזי של דינמיקה קבוצתית ופתרון בעיות.
לכן בחינה קבוצתית שכוללת שיתוף ידע היא עניין שצריך לתת עליו את הדעת וחשוב שיקרה כבר הרבה יותר בבית הספר.

מצד שני, יש גם את הידע של היחיד, תהליך הלמידה הפנימי שכל אחד עובר והמיומנויות האישיות שהוא רוכש. גם כאן ישנם סוגי בחינות שניתן לבחון עם אינטרנט פתוח. מדובר בסוג שאלות שונה ובבניית מבחן מותאם.
מבחנים כאלו, לרוב, מורכבים יותר.
בהם לא אעסוק הפעם.

אני מתכוון להראות שבמבחן רגיל, כזה המבוסס על תפיסה של אותנטיות ושל איסור העתקה – אפשר לקיים מבחן עם טלפון סלולרי. מה זה אפשר? זה אפילו לא מסובך מידי.    

למה אנחנו חוששים מהסלולרי?  
לרוב החשש הוא שלנו הוא ממידע שעובר אל הלומדים ושהם לא השקיעו בו מחשבה: סיכומים שיש להם בטלפון, התכתבויות ישנות עם חברים בקבוצת הלמידה לבחינה, סיכומים ברשת ועוד.
כאשר כולם נשאלים את אותן השאלות על אותו החומר, הרי שהחשש הזה טבעי לגמרי והגיוני. התקשורת בסלולרי בין התלמידים המעתיקים מבוססת על אותה בחינה בדיוק, ולכן קיים חשש מהעתקה.

אולם אם מדובר על בחינה שונה לגמרי – האם יש ממש בחשש?

ממה מורכבת בחינה?  
בחינה לרוב מורכבת משאלות ואנסינים, או שאלות מבוססות אנסינים. ככה זה במקצועות רבי המלל, ככה זה באנגלית, בעברית ועוד. הבחינות זהות לכולם וכך, כאמור, סלולרי בבחינה הוא Game changer.


הבחינה שאני מציע: אנסין אישי לכל תלמיד/ה, שאלות מבוססות מיומנות 

שלב א': מאגר אנסינים עם ברקודים 
חשבו על מצב שבו כל צוות מארגן לעצמו בנק משוגע של אנסינים (סרטונים תמונות וטקסטים), בנק מסודר לפי נושאים, כשלכל אנסין יש QRcode או ברקוד צמוד. מאגרי מידע כאלו ניתן למצוא כיום ברמה משתנה באתרי המפמ"ר של המשרד, כל תחום דעת והמאגרים שלו.

אין כזה או שלא מצאתם אחד כזה? זה הזמן לחפש או ליצור.

מדובר במשאב הוראה קריטי שיכול לסייע גם לפרחי הוראה שיצטרכו חומרי הוראה לכיתה, וגם לכם – לא תמיד מגיעים לכיתה עם מערך שיעור מתוקתק.

שלב ב': חיבור טפסי בחינה גנריים 
בשלב הבא חשבו על שאלות לניתוח אנסינים מסוגים שונים, כל שאלה מסדר חשיבה אחר. הכינו כמה תבניות כאלו, אותן תשכפלו לקראת הבחינה. אין יותר צורך להמציא בחינות מורכבות, אלא לחשוב על שאלות ומיומנויות מסוימות.

שלב ג': הגרלת הברקודים והדפסתם 
יש לכם 25 תלמידים בכיתה? בחרו 25 ברקודים ל-25 אנסינים שונים שליקטתם. קשה לכם וזה יותר מידי עבודה? בחרו 7 אנסינים, הדפיסו ושכפלו. הצמידו לכל טופס שאלות ברקוד שונה.

שלב ד': הודעה לתלמידים לקראת הבחינה 
הסבירו לתלמידים על פורמט הבחינה החדש בזמן מתן החומר לבחינה, והדגישו כי עליהם להגיע ליום הבחינה עם סלולרי טעון ואוזניות לסלולרי. אפשר לבקש גם מכמה תלמידים בתורנות להביא מטען מסוג שונה לסלולרים שהבטריה בהם מתכלה מהר יותר: מטען אייפון, גלקסי, טייפ C. קצת מרתיע? לא חובה.
אמרו להם לכבות התראות מראש של מסיחים (ווטסאפ, אינסטוש וכו'). לא יודעים איך? שילמדו אחד את השני.

שלב ה': הבחינה עצמה 
כל תלמיד מקבל את הטופס עם הברקוד האישי שלו. הוא סורק את הברקוד עם הסלולרי, מכניס אוזניות לאוזניים, צופה באנסין ועונה את השאלות בעצמו. בקשו כל הזמן שהסלולרי יהיה במקום נראה ולא מוסתר מאחורי כלום. כן, בניגוד למקובל כיום שהתלמידים מתבקשים להחביא סלולרי, כאן הם מתבקשים להציג סלולרי.

לא לשכוח לכבות התראות

הלו! חשד העתקות!  
לא באמת. למה? המציאות.

הרי אם תלמיד עסוק בצפייה בלבד בסלולרי, הוא לכל היותר נוגע במסך מידי פעם. בשביל להעתיק תלמיד צריך להתעסק בטלפון הרבה יותר, ובשביל להתכתב בוואטסאפ – הרבה הרבה יותר. אם הסלולרי גלוי, תוך שנייה בדיוק תבחינו שהוא משתמש באופן חריג בסלולרי והבחינה תיפסל. חוץ מזה, אל מי יפנה אם הקטעים הוגרלו בין התלמידים? הוא יבזבז הרבה יותר זמן בניסיון להבין למי יש אנסין זהה לשלו, וכך ישרוף את מרבית זמן הבחינה.   

הלו! חשד העתקות 2! 
אבל אחרי הרבה זמן הם כבר יכירו את האנסינים ויתכוננו אליהם. בהנחה שמדובר במאגר פתוח לתלמידים - נכון, יש אפשרות כזו.

האמת - היא נפלאה.

למה? תארו לכם שהתלמידים לומדים 30, 40 או 50 אנסינים ומתרגלים אותם, היש למידת תוכן טובה מזו? הדבר החשוב הוא מאגר עשיר ומתפתח של תוכן. לכן משימת המורה האמיתית אינה ניסוח שאלות לכל בחינה – את השאלות ינסח בכמה טפסים באופן חד פעמי וישמור בתיקיית הצוות. האתגר האמיתי הוא לעדכן באופן שוטף את מאגר האנסינים. בעידן החשיפה המוגברת בקבוצות ברשתות החברתיות של מורים לתכנים שונים, המשימה הזו תהיה פשוטה יחסית.

למה לכתוב תשובות למבחן על דף ולא על מחשב? 
אם חשוב לך שלא יהיו העתקות, זאת הסיבה. ברגע שתלמיד מקליד, אי אפשר לדעת מה הוא מקליד אלא אם צורת הישיבה שלו חושפת אליך את המסך. הוא יכול להקליד את התשובה ובלי שתשים לב גם תשובה לחברו בוואטסאפ ווב. יש מערכות שונות שמונעות גישה למערכות תקשורת אחרות בזמן בחינה (למיטב זכרוני iTest עושה את זה). חשוב שהמערכות הללו יכללו את מאגר האנסינים והשאלות ויבצעו רנדומציה בין התלמידים – כלומר יגרילו אנסין לכל תלמיד. אני מנחש שגם זה קיים במערכות האלו.


בוא'נה, זה חתיכת שינוי 
נכון, אז אפשר להתחיל בקטן: בוחן אחד על נושא מסוים עם 5 אנסינים בהגרלה.
בדקו, ראו את התגובה בכיתה, את ההתמודדות שלכם עם התשתית הטכנולוגית ועוד כל מיני. הסיקו מסקנות לפיהן החליטו לגבי ההמשך.

בקיצור, במבחנים החדשים הללו הטלפון מתפקד כמו טלוויזיה קטנה.
המבחן ממוקד מיומנויות ותוכן עשיר יותר.
הוא מחליף מחשבים ניידים שלא תמיד ישנם בכל בית ספר. כל שימוש אחר שינסו התלמידים לעשות בסלולרי – יהיה גלוי לעיני כל ויביא לפסילת הבחינה ככה אפשר לשלב יותר קטעי מדיה בבחינה, מגוונים הרבה יותר.

עדיין נראה קצת מסובך? יאללה בואו נדבר.